22 בינו׳ 2010

השריף מכה שנית: ביטוח לאומי

כאילו כדי להוכיח שכל פקיד הוא שריף, מגיע הסיפור הזה: הביטוח הלאומי דורש מחנה מרון (כמו מכל הנכים) להוכיח כל כמה שנים שהנכות עדיין קיימת. במקרה של נכות צמיתה - כמו רגלה הקטועה של מרון, 86, כלת פרס ישראל - זה מדהים ומעליב. הרגל, שהושארה על שולחן הניתוחים לפני עשרות שנים, לא חזרה למרון. נפגעי טרור, חתני פרס ישראל ונכים בכלל - זכאים להרבה יותר.


מרון. להיות, או לא להיות, מוסקה.

סבתא שלי מבוגרת ממרון רק בשנים ספורות. היא לא יכולה לקבל כתבה בהארץ. היא גם לא אסרטיבית כמו מרון. בנסיוני עם אנשים שמתמודדים עם הביטוח הלאומי קל לראות את התיאוריות הסוציולוגיות של אנשים מושתקים. הרי אין להם בכלל "דיבור" עם הפקידה, פשוטו כמשמעו. בשיחה קצרה עם הפקידה כנציג אותם אנשים, סטודנט מתנדב מטעם התנועה למלחמה בעוני, הייתי מעלה את הקצבה החודשית שלהם במאות שקלים; הפקידה רק פעלה בתוך שיקול הדעת שלה, ואפילו לא נדרש אישור מהבוסים. בשיחה איתי היא היתה נחמדה, עניינית, יעילה והוגנת. אז למה זה לא עובד בלי לחץ חיצוני? וזה שהפקידה, והפקידות בכלל, יכולים לעשות הכל, רק מטיל עליהם את מלוא האחריות לחוסר התפקוד של המערכת. לא חוסר תקציב, לא אילוצים, לא שום דבר. סתם שיוט בחלל הביורוקרטי, שמעבר לקצה אפו אין אנשים.

2 תגובות:

  1. אנונימי23.1.2010, 6:07

    המטחנה הזאת של הביורקרטיה השילטונית במסווה שזה החוק, מאוד מאוד בעייתית ושורשיה בכיסוי תחת שהרבה פעמים נובעת מהדרך הישראלית להגיש תביעה על כל שטות, שיתוף הפעולה של בתי המשפט תחת הכותרת הכל שפיא ברוחו של אהרון ברק, יצרה סוג חדש של בירוקרטיה מתגוננת,

    השבמחק
  2. הכל שפיט, אבל רק מעטים יכולים להגיע לבית המשפט, ורק מעט עניינים יכולים לחכות לטחנות הצדק. תראה את הסיפור של עצורי שיח ג'ראח בפוסט הקודם - גם מעצר לא חוקי נמשך 36 שעות עד שמתברר שהוא לא חוקי.

    השבמחק