רם כספי, הנושא בגאווה את דגל קשרי ההון, השלטון והבטחון, מסר בסוף השבוע לגידי וייץ (הארץ) את גרסתו למעורבותו בפרשת חנינות קו 300. לפי עדותו של כספי, "פרס ושמיר טענו שאם תיפתח חקירה, תיפתח תיבת פנדורה מימי בן גוריון ועד היום. והם אמרו בנחרצות: לא תהיה חקירה. אך זמיר עמד על כך שתתנהל חקירה, ועוד באשמה של רצח".
כספי מסביר שפרס ושמיר היו עסוקים למעשה בטיוח מעשה רצח-שבויים אחד (שנחשף) כדי להגן על כל מעשי רצח-השבויים שנעשו, ברשות ובסמכות, "מימי בן-גוריון ועד היום", ולא נחשפו. זו, אם כן, תיבת הפנדורה של פרשת קו 300 - כפי שנמסרה היישר מן הדיון הרשמי. פרס לא מצא בינתיים לנכון להכחיש את הדברים.
לא זו הגרסה הרשמית שפרסם נשיא המדינה דאז, חיים הרצוג, שהעניק את החנינה. הרצוג דיבר על חשיפת סודות בטחוניים ועל המוראל של שירות הבטחון הכללי:
וכמה גדול הדימיון לפרשת ענת קם, שחשפה פשע (מלחמה) שאיים לפתוח את אותה תיבת פנדורה. גם בפרשת קו 300 היה מסמך מרשיע, תצלום המחבלים העצורים לפני שהוצאו להורג, שפורסם על ידי עיתונאים ועיתון אמיצים מבית שוקן ("חדשות"), ושימוש בכלים משפטיים דרקוניים כדי לסגור את "חדשות" וללמד אותו לקח.
כספי מסביר שפרס ושמיר היו עסוקים למעשה בטיוח מעשה רצח-שבויים אחד (שנחשף) כדי להגן על כל מעשי רצח-השבויים שנעשו, ברשות ובסמכות, "מימי בן-גוריון ועד היום", ולא נחשפו. זו, אם כן, תיבת הפנדורה של פרשת קו 300 - כפי שנמסרה היישר מן הדיון הרשמי. פרס לא מצא בינתיים לנכון להכחיש את הדברים.
לא זו הגרסה הרשמית שפרסם נשיא המדינה דאז, חיים הרצוג, שהעניק את החנינה. הרצוג דיבר על חשיפת סודות בטחוניים ועל המוראל של שירות הבטחון הכללי:
"קבלתי את המלצת שר המשפטים בעקבות ישיבת הקבינט. ... כנשיא המדינה, אני חש חובה להתייצב לצידם של אנשי השב"כ... אין אנו רשאים ואין אנו יכולים להרשות לעצמנו שום רפיון ושום פגיעה במערכת הבטחון ובאנשים הטובים העומדים על משמר העם. נוצר מצב שאנשי השב"כ צריכים היו לעמוד בחקירה בלי יכולת להגן על עצמם, אלא אם יחשפו סודות בטחוניים כמוסים ביותר. במצב זה ראיתי לפני בראש וראשונה את הכורח להגן על טובת הציבור ובטחון המדינה."האם ידע הרצוג על המניעים האמיתיים של החלטת הקבינט? האם שמיר ופרס סיבנו את אוזנו או, אולי, היה הנשיא בסוד החשש מחשיפת "תיבת הפנדורה" ובחר יחד עם שמיר ופרס להסתיר את הדברים מעיני הציבור ומעיני בג"ץ?
וכמה גדול הדימיון לפרשת ענת קם, שחשפה פשע (מלחמה) שאיים לפתוח את אותה תיבת פנדורה. גם בפרשת קו 300 היה מסמך מרשיע, תצלום המחבלים העצורים לפני שהוצאו להורג, שפורסם על ידי עיתונאים ועיתון אמיצים מבית שוקן ("חדשות"), ושימוש בכלים משפטיים דרקוניים כדי לסגור את "חדשות" וללמד אותו לקח.
רשומות
