4 ביולי 2010

מתכון: מג'דרה

זה לסיר לחץ: דוחפים לסיר אורז עם מעט שמן, מטגנים קלות עד שהוא לבן יותר ממה שהוא היה (זה חוסך את שטיפתו היסודית של האורז). בזמן שאת חושבת אם לא היה עדיף לשטוף במקום לשים כף שמן, מוסיפים עדשים בכמות שווה לאורז. עכשיו שוקעים בחרדה לגבי כמות המים הנכונה: לכאורה שתי כוסות על כל כוס אורז אבל כמה על העדשים? מעריכים שמדובר בכוס-וקצת מים על כוס עדשים. בסך הכל שלוש כוסות מים וקצת, על כוס עדשים וכוס אורז.

מתבלים בכמון בלבד. לא מתבלים במלח כי כי העדשים לא יתרככו. לחרדה של "כמה מים" שמבעבעת בצד מוסיפים דאגה מה יהיה הטעם של האורז אם תוסיפי את המלח בסוף ולא בהתחלה, ולמה בכלל את מבשלת אותם יחד אם המתכון המקורי במפורש אומר לבשל בנפרד. סוגרים את סיר הלחץ על העדשים, האורז, המים, הכמון, החרדה והדאגה. מבשלים 15 דקות (אני חושב) מרגע שיש לחץ. משחררים את הלחץ על ידי קירור הסיר במים זורמים, כי רוצים לפתוח כבר את המכסה ולשחרר את הדאגה והחרדה. טועמים - האם רך? אם כן, השתחררה החרדה; כמות המים היתה נכונה. אם לא מושיבים אותו אחר כבוד על אש קטנה ומוסיפים מים רותחים כדי-אי-ייבוש.

כשזה רך, בכל מקרה זה עדיין לא טעים כי אין מלח. מוסיפים מלח ומשחררים גם את הדאגה, כי המליחות מסתדרת. אבל זה עדיין לא מג'דרה, זה וואנאבי.

כדי שזה יהיה מג'דרה הרי במקביל יש לקצוץ -- לא קטן מדי ולא גדול מדי, ובתנאי שכל הזמן שומרים על אובססיה אם הגודל נראה מתאים -- ארבעה בצלים בינוניים-גדולים על כל כוס אורז. שמים במחבת עם מעט שמן, ממליחים לזירוז, ומבעירים אש בינונית. סודה של האש הבינונית היא שלדקות ארוכות מאוד נראה שהיא קטנה מדי, שכן הבצל רק מתאדה ולא משחים. מה שבאמת קורה שעה שספקות גודל-האש מחלחלים אלינו, הוא שהבצל נוטש כל נימה בגופו שאינה מג'דרה, ומתחבר לאיטו אל האמא-אדמה המרוקאית הגדולה שלו. בסוף הוא יכיר בכך שהוא אינו בצל כי אם מג'דרה-מייקר אסלי, וישחים. (מה שקרה למייקל ג'קסון רק בהפוך, מסכן) את ההשחמה הזו אין טעם לעצור אלא בנקודה שבה מתאזנת המחשבה הטורדנית של "לא שחום מספיק" עם זו של "אולי שחום מדי".

את המג'דרה-מייקר יש לערבב אל תוך המג'דרה-וואנאבי. להרגיע את הנפש באמצעות אכילת מג'דרה.

פינת הגאון הנוטל קסנקס:
סיר לחץ - כוס אורז מטוגן קלות; כוס עדשים; שלוש וקצת כוסות מים; כמון - לבשל עד תום 15 דקות מהופעת הלחץ.
מחבת - 4 בצלים גדולים קצוצים, מעט שמן; מלח - על אש בינונית עד ששחום.
לערבב ולהמליח.